זיוף מסמכים ויצירתיות מחשבתית

  לפניכם מוצגים שני מקרים שהגיעו אל שולחני לאחרונה. בשני המקרים האלו נדרשה חוץ ממקצועיות פשוטה של זיהוי כתב יד, גם יצירתיות מחשבתית כדי למצוא את האמת, שנסתרת לפעמים. 

 מקרה האחים והאחוזה –

אם מבוגרת ומאד עשירה, בעל כספים נזילים בכמה וכמה חשבונות בנק בארץ ובעולם, היא גם בעלת אחוזה בעלת שטח נרחב באחד האזורים היותר יוקרתיים בארץ. לאם שני צאצאים משתי מערכות נישואים שונות – בן מהנישואים הראשונים, איש עסקים הנוסע רבות בעולם אשר כמעט ולא שמר על קשר עם אימו, ובת מהנישואים המאוחרים יותרי, אשר גרה בסמיכות לאם וביקרה אותה יום יום, כולל טיפול בבריאותה הרופפת. עם מותה של האם בשיבה טובה הציגו הבן וגם הבת צוואות שונות בכתב שכתבה האם. הבן הציג צוואה בה האם מחלקת את הכספים הנזילים שווה בשווה בין שניהם, אך מורישה לו, לבן, את כל האחוזה בשלמותה. הבת, לעומתו, הציגה צוואה אחרת, בה גם כן נכתב בכתב יד כי הכסף בחשבונות הבנק מתחלק בין שניהם אך היא, הבת, מקבלת את כל האחוזה. שתי הצוואות שנכתבו ביד לא נשאו עליהן תאריכים.

כל צד הציג חוות דעת גרפולוגית הטוענת כי הצוואה שבידו היא התקפה. במקרה כזה הצוואה המכריעה היא זו שנכתבה מאוחר יותר, אך, כאמור, לא היו תאריכים על הצוואות, אז כיצד ניתן לאתר את זמן הכתיבה?

השופטת התקשתה להכריע איזו מבין הצוואות נכתבה מאוחר יותר ולכן מינתה אותי מטעם בית המשפט לנסות ולהכריע בסוגייה – איזו צוואה היא האחרונה. איך מצליחים לקבוע זמן במכתב של אשה מבוגרת ללא תאריך?הפיתרון – מחקר קצר שלי העלה כי האם סבלה מפרקינסון קל במהלך השנים האחרונות, שהלך והחריף עם הזדקנותה. את הפרקינסון ניתן לאבחן היטב דרך הרעידות הקלות שבכתב, אשר כמובן נעשות חריפות יותר ככל שמחריפה המחלה. נאספו כתבי יד של האם מעשר השנים האחרונות, דרכן ניתן היה לראות בצורה יפה את החרפת מחלת הפרקינסון. השוואה בין הצוואות וכתבי היד האחרים שנמצאו הובילו למסקנה כי יש שנתיים הפרש בין צוואה אחת לאחרת, וכי מי שקיבל את האחוזה היוקרתית היה ה.. בן. 

מקרה זה מדגים כיצד הידע על מחלות שונות והשפעתן על כתב היד סייע בקביעת זמן הכתיבה של הצוואות. 

 המקרה השני:

מקרה העולה החדש ישן

עולה חדש הגיע לישראל בשנת 1999. לפני כחודש, 10 שנים מאוחר יותר קיבל פתאום תלונה כי הוא חתום על שטר ערבות משנת 2000, אשר מופעל בימים אלו. הצד השני, המפעיל את שטר הערבות, טוען כי העולה הוא זה שכתב וחתם על השטר. לא זו אף זו שהציג הצד ההוא חוות דעת מנומקת של גרפולוגית משפטית אשר טוענת כי יש דמיון רב בין הכתב על השטר המדובר, ובין דוגמאות הכתב של העולה שהגיע למשרדה וכתב בפניה. אך מחשבה נוספת וחקירה קצרה מעלה כי למרות שייתכן כי הכתב של העולה אולי מזכיר את הכתב שעל השטר, הרי שבשנת 2000, פחות משנה לאחר שעלה לארץ, הוא כלל לא ידע לכתוב בעברית, וכי בשום אופן הוא לא יכול היה לייצר את הכתב הנבחן באותה עת. ברגע שהעלנו את הטיעון הזה, יחד עם העתק מחברת שלו מהאולפן בו למד בשנת 2000, השופט-הרשם מייד פסל את תקפותו של השטר. 

זה מקרה המדגים כיצד לא תמיד מספיקה השוואה רגילה של מסמכים וכתב, אלא הפעלת חשיבה של "יציאה מהריבוע" שופכת אור חדש על הנתונים  הלכאורה פשוטים. לכן ממליצה לכם מאד – כשענייני זיוף או חשד לזיוף לפניכם, אנא אל תסתפקו באיש מקצוע שייתן את המחיר הטוב ביותר, או שהשקיע יותר כסף בפרסום ב"גוגל". לכו על גרפולוג משפטי אשר למד גם על נפש האדם, בעל השכלה פסיכולוגית, כזה שיהיה מוכן לבדוק את המקרה שלכם בעין מעמיקה וחוקרת כדי להגיע לאמת ללא פשרות.