חשוב לדעת שעצם פעולת הזיוף היא עבירה פלילית וכי לאחר קבלת חוות דעת בנושא, ניתן לפנות למשטרה ולהתלונן על פעולה זו.
זיופים נפוצים
זיוף צוואה – האם מי שחתום על צוואה הוא הוא המצווה? האם הצוואה נכתבה ואף נחתמה באותו זמן, ואכן בזמן המצויין בה? האם היו אכן שני עדים? האם קיימת אפשרות שנוספו פרטים או שונו, לאחר החתימה על צוואה? האם מצבו הפיסי והנפשי של החותם על צוואה איפשר לו להבין על מה חתם?
זיוף שטר ערבות – האם החתום על הערבות הוא אכן מי שפרטיו רשומים? הקיימת אפשרות שהאדם החתום ביצע בכוונה שינוי בחתימה מתוך כוונה להתכחש אליה בבוא היום?
זיוף הסכמה לניתוח – האם בהכרח החולה הוא זה שחתם על טופס הסכמה לניתוח? האם אפשרי שהיה תחת השפעה של חומרים משככים ועל כן לא היה מודע על מה חתם?
זיוף תיקים רפואיים – מה הסיכוי שנעשו תיקונים או שינויים שונים בתוכן תיק רפואי בדיעבד?
זיוף מסמכי בנק / מסמכי הסכמים אחידים – הייתכן כי לא בעל החשבון הוא זה החתום על המסמכים וכי חתימתו זוייפה? הייתכן כי חתימתו של בעל החשבון הועתקה ממסמך אחר?
זיוף הסכמים – הייתכן כי לא כל הצדדים להסכם אכן חתמו עליו? הייתכן כי הוספו פרטים בהסכם לאחר החתימה עליו? האם הוא אכן נחתם במועד המצויין בו?
זיוף העברת מניות / שינויים בחברה – הייתכן כי בעלי המניות לא היו נוכחים כולם במועד החתימה?
זיוף שטרי מכר – האם הם נחתמו על ידי האדם המצויין בהם או שמא זוייפו? האם מועד השטר אכן מתאים לכתב שבו?
שיטות זיוף נפוצות
זיוף עצמי – אדם המסלף את חתימתו שלו בכוונה להתכחש לה בעתיד. זו תופעה שנפוצה בעיקר בחתימות על הלוואות שונות, על ערבויות, ועל הסכמים או חוזים שנחתמו בכפייה. למעשה האדם החותם לא באמת מעוניין או רוצה לעמוד מאחרי המשמעויות השונות של החתימה שלו. לעיתים לא נעים לו והוא חש מחוייב מהאדם שביקש ממנו חתימת ערבות, לעיתים זו מזימה מסודרת להעלמת כספים ולעיתים מדובר בכפייה, בחתימה תחת איומים או לחץ, ואז לכותב לא נותרה ברירה אלא לנסות להעביר סוג של מסר דרך סילוף חתימתו.
סילוף חתימה – חתימה המתחזה להיות חתימה של אחר. כאן יש כמה שיטות. במקרה שהחתימה אותה מנסים לחקות מונחת לפני המזייף, ייתכן כי ינסה לחקות את מהלכה ביד חופשית. במקרה כזה, בדרך כלל, רמת הכתיבה תהיה נמוכה ביחס לחתימה האותנטית וגרפולוג מומחה מנוסה יאתר סימנים להיסוס וחוסר ספונטניות. במקרה שהחתימה לא נמצאת מול המזייף והוא אינו יודע את מהלכה, ייתכן וינסה לחתום חתימה סתמית משלו. בדרך כלל במקרים כאלו משאירים הזייפנים "עקבות" אישיותם בנסיון הזיוף, ואם תיערך השוואה בין החתימה המסולפת לחתימה הטבעית של המזייף, ייתכן ויימצאו שם סימנים דומים.
פוטומונטאז' –העתקת חתימה של אדם ממסמך אחד והדבקתו על מסמך אחר. זה זיוף נפוץ ופופולארי, במיוחד במגזר העסקי, שם זמין ביותר ציוד של סריקה והדבקה. ניתן לזהות מקרים כאלו על בסיס העובדה שההדבקה תהיה זהה למקור. כידוע אדם לא מסוגל לבצע בדיוק את אותה החתימה, כך שזהות מוחלטת משמעה זיוף בטוח.
תוספת מאוחרת במסמך –לאחר חתימה וללא ידיעת הצד האחר. כלומר, ייתכן שצדדים קבעו ביניהם הסכם, או זכרון דברים, ולאחר החתימה ועזיבת צד אחד את המקום, מוסיף הצד האחר שורה, הערה או תיקון לדברים הכתובים, ואשר ייתכן כי משפיעים על המשמעות של הכתוב. במקרים כאלה ישנם הרבה מאד פרמטרים כגון צבע הדיו, השימוש במרחב, ציפוף הכתב, שוני במהירות הכתב ועוד, פרמטרים אלו יכולים להצביע האם זו תוספת מאוחרת או חלק מגוף החוזה החתום.
כתיבה ביד החלשה –ניסיון סילוף והסוואת הכתב על ידי כתיבה ביד שאינה מאומנת בכתיבה. אדם הרגיל לכתוב ביד ימין ופתאום כותב ביד שמאל, ייצר כתב מעוות ולא בשל אשר מתבקש כי יעורר תמיהה. בהנחה שלא מדובר בעילג בשפה או אדם עם בעיית כתיבה, הרי שהופעת כתב לא בשל שכזה אצל אדם בוגר ומשכיל אמורה לעורר תמיהה. לא פעם ניתן למצוא מאפיינים דומים גם בכתב שנכתב ביד החלשה, מאפיינים הקיימים גם בכתב הרגיל והנורמאלי ביד החזקה של אותו הכותב.
חיקוי כתב – נסיון לחקות צורת כתב או חתימה של אדם אחר בהעתקה או מזיכרון